עדכון מספר 28

בס"ד

כו' תשרי התשע"ד

שלום עליכם,

...בארה"ב ערכו תחרות ריצה לילדים בעלי תסמונת דאון. כשהמוביל בתחרות הגיע כמעט לקו הסיום, הוא עצר לפתע לאחר ששמע חבטה מאחוריו וראה את אחד מהמתחרים שנפל אי שם מאחור. הוא הסתובב והחל לרוץ חזרה לעברו כדי לעזור לו לקום. משראו שאר המתחרים את מעשיו, הסתובבו גם הם ורצו לעזור לנופל ואז כולם כמקשה אחת רצו אל עבר קו הסיום וסיימו יחדיו.

לפעמים אנשים שואלים, מה זה ילד עם תסמונת דאון. אז בואו ואומר לכם, זה ילד שכל כולו, אמת וטוהר, צריך רק להסתכל וללמוד.

השבוע נחוניה שיחק בקוביות, בעמל ובהתמדה בנה אותם אחד על גבי השני למגדל גבוה. הוא היה צריך לשמור על שיווי משקל והעמדה נכונה ולעתים לא כל כך הצליח. וגם כשהצליח לבנות אותם לגובה בסוף בדרך כלל הם היו נופלים. הבטתי בפניו, בתווי הפנים שלו, כיצד הוא מגיב ל"נפילה" או "לחוסר ההצלחה" הזו וראיתי שהבעת פניו לא השתנתה במאומה מהבעתו כשבנה את המגדל. 
ואז הבנתי. בשבילו אין משמעות אמתית להצלחה או לכישלון. זה לא שאין לו מוטיבציה להצליח, כי הרי הוא ניסה והשקיע עמל רב בבניה, אך הוא כנראה מבין כי ההצלחה אינה ממנו, הוא אחראי על הדרך והמאמץ ושם הוא פועל. אנחנו, בני אנוש, רגילים למדוד כל הזמן את ההצלחות ולהישבר כשאיננו מצליחים. לוּ היינו ענווים יותר ומבינים כי עלינו להשקיע בדרך, לעשות כמיטב יכולתנו להשתדל לטוב, משם והלאה זה כבר לא בידינו. לוּ היינו מבינים את זה, העולם היה נראה אחרת.

נחוניה יודע את זה וכך הוא חי.

היום יצאנו לדרך במסע האחרון בעזרת ה' במסכת מה שנקרא 'הטיפול הדורסני'. אומרים שתופעות הלוואי עשויות להיות קשות מאחר שגופו ספג עד עתה כמויות רבות של חומרים דורסניים ועתה הוא מגיב ביתר שאת לכל דבר. בכלל 'תופעות לוואי' זהו שם קוד סודי לדברים לא ידועים ולא צפויים, שלעתים הם מובילים להיכן שאף אחד לא רוצה להגיע (ששש!! אל תגידו שגיליתי לכם...). אבל, כל דבר בזמנו ובע"ה נתפלל לעמידתו האיתנה של נחוניה בדרך ואם נגיע לאותם מהמורות נשתדל לשמוח גם שם וננסה ללמוד את מה שלשמו בא כי הכל לטובה.

אז מפה, טיפול יום בבית החולים הדסה עין כרם, שלוחה לכולכם ברכה, שפע טוב ובריאות.
שלכם באהבה,  
שירז ושלמה

חדוות היצירה

מלאכת מחשבת

רגע "הנפילה", מתחילים מחדש