בס"ד
היום היינו בבית החולים לקבל דם, מחסור רגעי שלא צריך להתרגש ממנו לאור העובדה כי נחוניה סוחב על גבו את כל רשמי התקופה האחרונה והוא בחסדי ה' כי רבו, עומד על הרגליים.
אז מי מתרגש מקצת דם?
חוץ מזה מבדיקת נתוניו הפיזיולוגים הוא לא נמצא כשיר להתקפה האחרונה ואי לכך נשלחנו הביתה (בבושת פנים, אף כי בשמחה) להביא פתק מההורים ולחזור מחר שוב והפעם מבלי להפריע לסטטיסטיקה האישית שלו...
אבל אם תשאלו מה בין מצבו הפיזיולוגי למצב רוחו? אווו, אז בואו ואספר לכם.
מיד כשנכנסנו למחלקה הבוקר נחוניה שלח את חיוכיו המפורסמים לכל עבר, חיוכים וקולות שמחה האומרים לכולם, אני עדיין כאן ועומד על הרגליים למרות כל מה שעוללתם לי...
הרופאה האישית שלו (היום אתה בעניינים כשיש לך 'רופאה אישית') אמרה עליו "טוב נו, הוא שורד כל דבר" ולא הצליחה להסתיר את התפעלותה ממנו.
לאחר שסיימנו ענייננו בחדר הטיפולים (בדיקות דם, קבלת דם - איזה שש שעות מתישות) נחוניה סימן לי "אבא בוא נלך לבקר במחלקה" - המקום בו מטופלים המאושפזים. (את הטיפולים היומיים ללא אשפוז - הטיפול האמבולטורי, מקבלים במסדרון הסמוך המכונה "טיפול יום").
שם, במחלקה הפתיע את הצוות בחיוכיו ואפילו ביקש להיכנס לאחד החדרים, כמו לוחם ותיק הבא לראות את שדה הקרב בו נלחם...
סופו של דבר, אם שמחה היא המצויה ומכוונת את חדרי נפשך, יכול אתה לעלות ולהתעלות מעל נתוני גופך הירודים.
מקוים שעד העדכון הבא (בשבוע הבא בע"ה) נוכל לבשר לכם שסיימנו עם המתקפה האחרונה וכל כוחותינו חזרו בשלום לבסיסם.
שלכם באהבה ושמחה
שירז ושלמה
ד' חשון התשע"ד
שלום רב,היום היינו בבית החולים לקבל דם, מחסור רגעי שלא צריך להתרגש ממנו לאור העובדה כי נחוניה סוחב על גבו את כל רשמי התקופה האחרונה והוא בחסדי ה' כי רבו, עומד על הרגליים.
אז מי מתרגש מקצת דם?
חוץ מזה מבדיקת נתוניו הפיזיולוגים הוא לא נמצא כשיר להתקפה האחרונה ואי לכך נשלחנו הביתה (בבושת פנים, אף כי בשמחה) להביא פתק מההורים ולחזור מחר שוב והפעם מבלי להפריע לסטטיסטיקה האישית שלו...
אבל אם תשאלו מה בין מצבו הפיזיולוגי למצב רוחו? אווו, אז בואו ואספר לכם.
מיד כשנכנסנו למחלקה הבוקר נחוניה שלח את חיוכיו המפורסמים לכל עבר, חיוכים וקולות שמחה האומרים לכולם, אני עדיין כאן ועומד על הרגליים למרות כל מה שעוללתם לי...
הרופאה האישית שלו (היום אתה בעניינים כשיש לך 'רופאה אישית') אמרה עליו "טוב נו, הוא שורד כל דבר" ולא הצליחה להסתיר את התפעלותה ממנו.
לאחר שסיימנו ענייננו בחדר הטיפולים (בדיקות דם, קבלת דם - איזה שש שעות מתישות) נחוניה סימן לי "אבא בוא נלך לבקר במחלקה" - המקום בו מטופלים המאושפזים. (את הטיפולים היומיים ללא אשפוז - הטיפול האמבולטורי, מקבלים במסדרון הסמוך המכונה "טיפול יום").
שם, במחלקה הפתיע את הצוות בחיוכיו ואפילו ביקש להיכנס לאחד החדרים, כמו לוחם ותיק הבא לראות את שדה הקרב בו נלחם...
סופו של דבר, אם שמחה היא המצויה ומכוונת את חדרי נפשך, יכול אתה לעלות ולהתעלות מעל נתוני גופך הירודים.
מקוים שעד העדכון הבא (בשבוע הבא בע"ה) נוכל לבשר לכם שסיימנו עם המתקפה האחרונה וכל כוחותינו חזרו בשלום לבסיסם.
שלכם באהבה ושמחה
שירז ושלמה
נחוניה ממתין לתורו...
בואי, תראי איך עושים את זה
חכי, חכי אני מתרכז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה