יום שלישי, 22 באוקטובר 2013

עדכון מספר 31

בס"ד

 
יח' חשון התשע"ד
שלום רב,

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו

זמן רב חשבתי כבר על העדכון הזה, באיזה צבע הוא יהיה, מה הוא יבשר... והנה ברוך ה' היום המיוחד הגיע.
עם הרבה מילות תודה לה' ית' אנחנו שמחים לבשר לכם שהנה הגענו ליום לו חיכינו ויחלנו מזה שמונה חודשים. ברוך ה' הסתיים הטיפול הקשה והמשמעותי במחלתו של נחוניה. אמנם עדיין נכונו לנו עוד שנה וארבע חודשים של 'טיפול אחזקה' בו יתחזקו את כוחותינו בגבול הדרומי אולם אין להשוות כלל את הטיפולים אחד לשני. נחוניה ב"ה מרגיש בטוב ומתחיל לנער מעליו את אבק המלחמה...


היו אלה שמונה חודשים של עליות ומורדות, תפילות ותחנונים אך בעיקר, באמת בעיקר שמחה גדולה. שמחה שזכינו ללוות את נחוניה במסע הקשה שלו, שמחה שכל יום ויום שנחוניה פקח את עיניו היה יום של חג גם כשהמחלה "עלתה לו לראש", כי עצם היותנו פה על האדמה הוא סיבה לשמוח וכי שום דבר אינו מובן מאליו. 


את המסע הזה התחלנו לפני שמונה חודשים ביום כב' אדר ומאז אנחנו צועדים ביחד, כן כך ממש אנחנו מרגישים. הייתם שותפים איתנו בדרך הארוכה בליוויו של נחוניה במסעו הקשה אך יחד עם זאת המלא כל כך וגדוש בכל אותם נקודות דרך מאירות, שבמבט לאחור אנחנו רואים רק שביל זוהר של גבורה ושמחה, לימוד ואמונה תמידית בבורא עולם שהכל הוא לטובה.
הייתם איתנו מי במילה טובה, מי בעזרה, מי במחשבה ומי בתפילה ועל כך אנחנו רוצים להגיד לכם תודה.

בעזרת ה' אנחנו רוצים לערוך סעודת הודיה גדולה בה נוכל לבטא את רחשי לבנו המלא בתודה.
סעודת ההודיה תתקיים בעזרת ה' ביום רביעי אור ליח' בכסלו (20.11.13) בשעה 18:00 בערב בירושלים. על המקום הסופי נודיעכם בהקדם אך בכדי להערך כראוי נשמח מאוד ונודה לכם אם תוכלו להודיענו באי מייל חוזר (bendorshlomo@gmail.com) על רצונכם/ מוכנותכם להשתתף וכן את מספר המשתתפים.

בשמחה, באהבה ובתודה שלכם,
שירז ושלמה



נחוניה אוכל 

ואוכל 

עד שסיים הכל

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

עדכון מספר 30

בס"ד

 
יב' חשון התשע"ד
שלום שלום,

אומרים שכל תכנית היא בסיס לשינויים, או בעברית 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'. אז באמת חשבנו שהיום נוכל כבר לבשר לכם שהנה סיימנו, אך ראו איזה פלא, אנחנו עדיין ממתינים לעמוד בדרישות הקפדניות של היחידה המיוחדת למלחמה בסרטן.
אז או שהם הפכו למאוד קטנוניים (סתאם... כמובן) או שנחוניה פשוט נהנה להיות 'בחופשה ללא תשלום' שנכפתה עליו...
מה שנכון הוא שעקב חוסר יכולתו הרגעית לייצר את כמות הטסיות (באידיש קוראים לזה תרומבוציטים) הרצויה או יותר נכון הנדרשת לאדם בריא לתפקד, הוא נדחה זו הפעם השלישית להשלים את אותה ישורת אחרונה!!!.

משל למה הדבר דומה... טוב אני לא אלאה אתכם בסיפורי לוחמים. 

אך אנחנו החלטנו (מתחילת הדרך בערך) לקחת כל יום בפני עצמו ולא להרבות בתכניות חומש, אנחנו מבינים שכל יום הוא משימה, אחריות וחסד בפני עצמו שעלינו לעבוד היטב בשביל להוציא ממנו את הטוב ביותר ועל כן אנחנו לא מתרעמים או מתוסכלים למרות שהיינו רוצים להיות 'מאחורי זה' כמו שאומרים בלשוננו. 

בעזרת ה' מחר אנחנו שוב הולכים להיבדק ובתקוה גם לצאת לדרך ואם עדיין לא, אז אל נא תקפידו עלי אם גם בשבוע הבא תשמעו את הסיסמא 'נו ניוז גוד ניוז' ולדוברי הערבית שביננו הכוונה היא 'לילה טוב מירושלים הבירה'.

שלכם באהבה
שירז ושלמה  


נחוניה מבלה 'בזיכרון מנחם' את ימי החופשה שלו

"הכל בסדר ב"ה"

ועכשיו לצד שני ("ראית שם משהו בין השיחים?") 

גם בבית החולים לא נחים, נחוניה מתקן פנצ'ר

יום שלישי, 8 באוקטובר 2013

עדכון מספר 29

בס"ד

 
ד' חשון התשע"ד
שלום רב,

היום היינו בבית החולים לקבל דם, מחסור רגעי שלא צריך להתרגש ממנו לאור העובדה כי נחוניה סוחב על גבו את כל רשמי התקופה האחרונה והוא בחסדי ה' כי רבו, עומד על הרגליים. 
אז מי מתרגש מקצת דם?
חוץ מזה מבדיקת נתוניו הפיזיולוגים הוא לא נמצא כשיר להתקפה האחרונה ואי לכך נשלחנו הביתה (בבושת פנים, אף כי בשמחה) להביא פתק מההורים ולחזור מחר שוב והפעם מבלי להפריע לסטטיסטיקה האישית שלו...

אבל אם תשאלו מה בין מצבו הפיזיולוגי למצב רוחו? אווו, אז בואו ואספר לכם. 
מיד כשנכנסנו למחלקה הבוקר נחוניה שלח את חיוכיו המפורסמים לכל עבר, חיוכים וקולות שמחה האומרים לכולם, אני עדיין כאן ועומד על הרגליים למרות כל מה שעוללתם לי...
הרופאה האישית שלו (היום אתה בעניינים כשיש לך 'רופאה אישית') אמרה עליו "טוב נו, הוא שורד כל דבר" ולא הצליחה להסתיר את התפעלותה ממנו.
לאחר שסיימנו ענייננו בחדר הטיפולים (בדיקות דם, קבלת דם - איזה שש שעות מתישות) נחוניה סימן לי "אבא בוא נלך לבקר במחלקה" - המקום בו מטופלים המאושפזים. (את הטיפולים היומיים ללא אשפוז - הטיפול האמבולטורי, מקבלים במסדרון הסמוך המכונה "טיפול יום"). 
שם, במחלקה הפתיע את הצוות בחיוכיו ואפילו ביקש להיכנס לאחד החדרים, כמו לוחם ותיק הבא לראות את שדה הקרב בו נלחם...

סופו של דבר, אם שמחה היא המצויה ומכוונת את חדרי נפשך, יכול אתה לעלות ולהתעלות מעל נתוני גופך הירודים.

מקוים שעד העדכון הבא (בשבוע הבא בע"ה) נוכל לבשר לכם שסיימנו עם המתקפה האחרונה וכל כוחותינו חזרו בשלום לבסיסם.

שלכם באהבה ושמחה
שירז ושלמה

  


נחוניה ממתין לתורו...
בואי, תראי איך עושים את זה
חכי, חכי אני מתרכז