בס"ד
שלום רב לכולם,
אז כמו שבוע שעבר גם השבוע נחוניה ב"ה הרגיש ממש טוב. הוא בהפסקה מהטיפולים הכימותרפיים וזה כנראה משנה את התמונה.
הרופאה שלו אמרה לנו בחצי צחוק ש"עכשיו הוא כבר לא חולה בלוקמיה אלא חולה בכימותרפיה"...
ההסבר הוא שנחוניה מראה סימנים מאוד טובים לגבי המחלה, כל אותם תאים סרטניים בדם כמעט שכבר לא מופיעים אצלו בתצלומי האויר שמבצעים בכל מיני מקומות בגופו.
אז ודאי תשאלו, אם כן לשם מה צריך עוד להמשיך בטיפולים הכל כך קשים?... בדיוק כפי שגם אנחנו שאלנו.
אז התשובה היא שמכיוון שהמחלה הזו נמצאת בתוך מערכת הדם, אין לדעת אם לא מתחבאים להם מספר שב"חים (שוהים בלתי חוקיים...) בלתי רצויים בכל מיני מקומות שכוחים. על כן כל עוד הם לא יוצאים עם דגל לבן בוהק, המלחמה ממשיכה ובכל העוצמות. (הלואי שהיינו למדים מצורת הלחימה חסרת הפשרות הזו גם לתחומים אחרים).
אך פה גם נמצאת הבעיה, שכמו במלחמה גם בזו יש נפגעים מעצם המלחמה עצמה והמשך הפגזת הכימותרפיה משפיע על גופו הקטן של נחוניה. למען האמת תמיד מפתיע אותנו וכך גם את הצוות הרפואי איך הוא עומד בגבורה בכל הטיפול הקשה הזה.
טב נו, אז למען ההגינות אספר לכם סוד קטן...
פעמים רבות בזמן קבלת החומרים הכימותרפיים, אני לוחש לתוך אוזנו הקטנה של נחוניה את המילים האלה "אל תדאג נחוניה שלי, זה רק חומר שעובר דרך הגוף שלך. כמו שהוא נכנס, כך הוא יוצא. אנחנו רק עושים את זה כהשתדלות שלנו פה על האדמה, אבל תזכור שהכל מהקדוש ברוך הוא, הוא זה שיוציא אותך מהמחלה הזו, הוא ירפא אותך, הוא שומר עליך" ובאמת תמיד ראיתי שהוא עובר את הטיפולים בקלילות, אמנם השפעות קיימות והחולשה חודרת לה לגופו הקטן, אבל רואים שרוחו לא נשברת, החיוך כמעט תמיד נסוך על פניו, מתנוסס לו שם כמו דגל של מנצחים.
ובאשר לי, אני באמת מאמין בזה ויודע שזה משפיע עליו.
שנשמע ונתבשר תמיד בשורות טובות ונשמח בכל מצב.
שלכם באין סוף תודות על התפילות והמחשבות הטובות לרפואת נחוניה,
שירז ושלמה
יום שלישי, יט' סיון התשע"ג
שלום רב לכולם,
אז כמו שבוע שעבר גם השבוע נחוניה ב"ה הרגיש ממש טוב. הוא בהפסקה מהטיפולים הכימותרפיים וזה כנראה משנה את התמונה.
הרופאה שלו אמרה לנו בחצי צחוק ש"עכשיו הוא כבר לא חולה בלוקמיה אלא חולה בכימותרפיה"...
ההסבר הוא שנחוניה מראה סימנים מאוד טובים לגבי המחלה, כל אותם תאים סרטניים בדם כמעט שכבר לא מופיעים אצלו בתצלומי האויר שמבצעים בכל מיני מקומות בגופו.
אז ודאי תשאלו, אם כן לשם מה צריך עוד להמשיך בטיפולים הכל כך קשים?... בדיוק כפי שגם אנחנו שאלנו.
אז התשובה היא שמכיוון שהמחלה הזו נמצאת בתוך מערכת הדם, אין לדעת אם לא מתחבאים להם מספר שב"חים (שוהים בלתי חוקיים...) בלתי רצויים בכל מיני מקומות שכוחים. על כן כל עוד הם לא יוצאים עם דגל לבן בוהק, המלחמה ממשיכה ובכל העוצמות. (הלואי שהיינו למדים מצורת הלחימה חסרת הפשרות הזו גם לתחומים אחרים).
אך פה גם נמצאת הבעיה, שכמו במלחמה גם בזו יש נפגעים מעצם המלחמה עצמה והמשך הפגזת הכימותרפיה משפיע על גופו הקטן של נחוניה. למען האמת תמיד מפתיע אותנו וכך גם את הצוות הרפואי איך הוא עומד בגבורה בכל הטיפול הקשה הזה.
טב נו, אז למען ההגינות אספר לכם סוד קטן...
פעמים רבות בזמן קבלת החומרים הכימותרפיים, אני לוחש לתוך אוזנו הקטנה של נחוניה את המילים האלה "אל תדאג נחוניה שלי, זה רק חומר שעובר דרך הגוף שלך. כמו שהוא נכנס, כך הוא יוצא. אנחנו רק עושים את זה כהשתדלות שלנו פה על האדמה, אבל תזכור שהכל מהקדוש ברוך הוא, הוא זה שיוציא אותך מהמחלה הזו, הוא ירפא אותך, הוא שומר עליך" ובאמת תמיד ראיתי שהוא עובר את הטיפולים בקלילות, אמנם השפעות קיימות והחולשה חודרת לה לגופו הקטן, אבל רואים שרוחו לא נשברת, החיוך כמעט תמיד נסוך על פניו, מתנוסס לו שם כמו דגל של מנצחים.
ובאשר לי, אני באמת מאמין בזה ויודע שזה משפיע עליו.
שנשמע ונתבשר תמיד בשורות טובות ונשמח בכל מצב.
שלכם באין סוף תודות על התפילות והמחשבות הטובות לרפואת נחוניה,
שירז ושלמה
