בס"ד כו' כסלו, נר שני של חנוכה
שלום לכולם
קודם כל רציתי להגיד לכם שנורא נהניתי
מסעודת ההודיה שאבא ואמא עשו אחרי שנגמר הטיפול הקשה שעברתי בתקופה האחרונה. אני לא
יודע כמה זמן היה הטיפול הזה כי אני פשוט לא מגיע ללוח שנה שעל המקרר... אבל אני מרגיש
שהוא היה הרבה זמן.
עכשיו אני מקבל כל ערב תרופה שאבא שם
אותה במזרק עם מעט מים ויש לה טעם לא כל כך נורא. וחוץ ממנה פעם בשבוע הוא נותן לי
עוד תרופה צהובה, גם היא עם מים בתוך מזרק, שאחרי שאני לוקח אותה אני מרגיש ממש מוזר
בתוך הפה ותמיד אחרי יום מתחיל להיות לי פצעים בפה, אוף זה ממש לא נעים, אבל אבא אומר
לי שזה יעבור.
חוץ מזה רציתי לספר לכם שאני סוף סוף
מתחיל לראות את מוריה "בגובה העיניים" וזה לא בגלל שהיא התחילה שוב לזחול...
נכון, ניחשתם נכון, זה אני שהתחלתי ללכת.
מה אני אגיד לכם? זו הרגשה אחרת!!! כדאי לכם לנסות, אה רובכם כבר עושים את זה מזמן...
טוב אבל אני ניסיתי לעשות את זה כבר פעמיים וכל פעם הייתי צריך להפסיק כי כאבו לי הרגליים
ולא יכולתי להחזיק את עצמי. אבל הפעם בעזרת ה' אני אצליח, ככה אמא אומרת לי כל הזמן.
ועוד דבר, אני הולך פעם בשבוע לשחק עם
נעה שהיא מאוד נחמדה אבל היא אומרת לי כל מיני דברים ואני לא מבין תמיד מה היא רוצה
ממני, אז אני רק משחק קצת עם המשחקים שיש אצלה ואחרי זה אמא לוקחת אותי הביתה. אבל
הכי כיף לי, במרכז יום של זיכרון מנחם, שם אני משחק ואוכל ועושה כל מיני דברים עם הבנות
שרות, שבות ושרה ואבישג ושימי ועוד בנות שאני עוד לא כל כך קולט את השמות שלהם אבל
כולן ממש נחמדות אלי, חוץ מזה שהן כל הזמן רוצות שאני אנשק אותן...
אז בנתיים אני אומר לכם לילה טוב כי
אני עייף ואמא רוצה לעשות לי מקלחת ולהחליף לי תחבושות.
אוהב אותכם
נחוניה
ביייי
