בס"ד
יום חמישי
ט' אלול התשע"ג
שלום רב,
לפני שבוע שאלתי את
נחוניה, מה נכתוב לאנשים? אנחנו מחכים להיות כשירים לטיפול הבא והתוצאות עדיין
אינן מגיעות לרמה הנדרשת בכדי שנתחיל.
בתשובה אמר לי נחוניה,
שלפעמים מותר גם לשתוק...
אז ישבתי והמתנתי
ונחוניה בינתיים פרח ושמח בחופשה "שנכפתה" עליו עד שהיום בישרו לנו
שאנחנו כשירים לצאת לדרך וב"ה יצאנו למסע הבא לכבוש את הררי הדקסאמטאזון
ולחצות את נהרות הוינקריסטין (כן כן, שמות אקזוטיים לחומרים מסוכנים...)
עד כאן בנוגע לעידכון
מצבו של נחוניה ועתה אני רוצה להתנצל מראש על שאני משתמש בבמה זו להביע עמדה ומוחל
בלב שלם לכל מי שרוצה לרדת בתחנה הזו מהרכבת ולחסוך מעצמו את המשך דברי.
לאחרונה שמענו מספר
סיפורים מזעזעים על הורים ששכחו את ילדיהם ברכב והדבר עלה לילדים המסכנים בחייהם.
או אז צצו להם כל מיני
פטנטים כאלה ואחרים שנועדו לשמש לנו כתזכורת לבל נשכח את ילדנו. הטענה הרווחת היא
שאנשים כל כך עסוקים וטרודים בעסקיהם, מדברים בטלפון ושוכחים מכל עולמם...
ואני שואל, ריבונו של
עולם האם אנחנו צריכים תזכורות בכדי לומר לנו מה חשוב בחיינו? האם לאור כל
האירועים האחרונים לא מצלצלים בראשנו אלפי פעמוני אזהרה להגיד לנו שבעצם איבדנו את
הדרך וצריך לחזור למסלול האמיתי והנכון?
האם יש דבר יותר חשוב
להורה מבנו או ביתו הפעוטים?
אני פונה אליכם כהורה שלפני
כמעט שישה חודשים עמדתי להתחיל עבודה חדשה, שותפות עם חבר שהבטיחה עתיד כלכלי טוב
יותר... באותו היום שהייתי אמור להתחיל בעבודה החדשה, נכנסנו עם נחוניה לבית
החולים, שם אמרו לנו שיש לו לוקמיה. מאותו רגע היה ברור לשירז ולי שאנחנו עוצרים
הכל ומפנים את כל מה שיש לנו לטובת נחוניה. לא העבודה ולא הכסף, לא החומר ולא השפע
ענינו אותנו, רק דבר אחד היה בראשנו - חייו של נחוניה.
אז אני שואל, האם אנחנו
צריכים מצבים כאלה בכדי להגיד לנו מה חשוב בחיים? האם איננו צריכים לקום היום ולנקות
את ראשנו מכל ההבל הסוחף אותנו, אחריו אנחנו רודפים ומשתעבדים לו? האם איננו צריכים
להתחיל להיות אנשים יותר מתוקנים וטובים, כאלה ששמים את איכות החיים לפני רמת
החיים, את הערכים האמתיים של 'משפחה וזוגיות' לפני כל אותם ריצות מטורפות אחר
הישגים וחומרים דמיוניים שרק מרחיקים אותנו מהאושר האמיתי?
לעניות דעתי פטנט כזה או
אחר המזכיר לנו לא לשכוח את ילדנו ברכב רק מעמיק את הבור החשוך אותו אנחנו כורים
לעצמנו ולכל מה שחשוב לנו באמת, במו ידינו.
תחשבו על זה ותשמרו על היקר לכם באמת...
שלכם באהבה,
שירז ושלמה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה