בס"ד
לפני כמעט שנה הוכנסו לגופו של נחוניה צינורות (היקמן) להובלת החומרים שהוזרמו לגופו (וליתר דיוק הישר ללבו) במסגרת הטיפול במחלת הלוקמיה.
היום ברוך ה' הוציאו סוף סוף את הצינורות.
ידיעה זו לא הייתה תופסת כותרות בשום עיתון שמכבד את עצמו. אך לנו וכמובן לנחוניה זו אבן דרך מאוד מאוד משמעותית.
יותר משחרור המחויבות, שארכה כמעט שנה, לשמור על סטרליות הצינוריות ומקום כניסתם לגוף. יותר משטיפות תדירות של הצינוריות שלא תסתמנה מדם קרוש.
מעבר לחבישות הקבועות וההגנות בזמן מקלחת. מעבר לעור הלבן המחוטא והמכוסה תדיר בתחבושת באזור הכניסה, שקרני השמש לא שזפו אותו כבר כמעט שנה.
מעבר לחוסר הנוחות שבדבר שכבר בא לידי ביטוי בנסיונותיו של נחוניה המיוסר לתלוש את התחבושת וכל מה שמסתתר מאחוריה.
נכון עדיין לא סיימנו, לא לא, אנחנו עוד ממשיכים לתת לו כל ערב כימותרפיה דרך הפה, תרופות שיש בהם כדי לדכא את המערכת החיסונית ובין היתר נועדו להלחם באויב הבלתי נראה שמא נותר ממנו פליט ושריד.
אבל אין ספק שזהו יום גדול, תחנה ושמה - אנחנו בדרכנו החוצה עם חיוך על הפנים ומסר אחד חשוב בפינו: לעולם אל נתייאש! כמה שהדרך ארוכה ומתישה, קשה וכואבת, נביט קדימה תוך הידיעה המבטיחה והמנחמת שאנחנו בידים הכי טובות והכי נאמנות המובילות ומלוות אותנו תמיד. עם חיוך בלב ואור בעיניים נסלול את הדרך לגאולה.
נכון זה נשמע מליצי ואולי אפילו קשה לקריאה אבל לולא היינו הורים המלווים ילד קטן במאבק ממושך ואכזרי על חייו, שראו ורואים אצלו אור ושמחת חיים דבר יום ביומו, לא הייתי מטריח עצמי לכתוב לכם מילים אלה היוצאות הישר מלב שמח של הורים מאושרים ומלאי תודה לקב"ה.
אז זהו לבינתיים, מבטיח להפגש איתכם עוד בתחנות ביניים כשיהיה לנו מה לספר לכם ולשתף אתכם, עד אז היו ברוכים ושמחים בכל הטוב שהקב"ה נותן בעולמו.
שלכם כמו תמיד באהבה
שירז ושלמה
י"ב באייר ה'תשע"ד
תחנות ואבני דרך
 |
| לפני שנה עם הצנטר "היקמן" (מסתתר מאחורי החבישה) |
היום ברוך ה' הוציאו סוף סוף את הצינורות.
ידיעה זו לא הייתה תופסת כותרות בשום עיתון שמכבד את עצמו. אך לנו וכמובן לנחוניה זו אבן דרך מאוד מאוד משמעותית.
יותר משחרור המחויבות, שארכה כמעט שנה, לשמור על סטרליות הצינוריות ומקום כניסתם לגוף. יותר משטיפות תדירות של הצינוריות שלא תסתמנה מדם קרוש.
מעבר לחבישות הקבועות וההגנות בזמן מקלחת. מעבר לעור הלבן המחוטא והמכוסה תדיר בתחבושת באזור הכניסה, שקרני השמש לא שזפו אותו כבר כמעט שנה.
.JPG) |
| היום לאחר הוצאת הצנטר (רק תחבושת קטנה עד מחר) |
מעבר לכל זה, עצם הוצאת צנטר לחולה לוקמיה הרי משמעותה שהנה כבר לא נזקדק לו - בעזרת ה' לא יוכנסו יותר חומרים כימיים ודומיהם הישר ללבו של נחוניה.
נכון עדיין לא סיימנו, לא לא, אנחנו עוד ממשיכים לתת לו כל ערב כימותרפיה דרך הפה, תרופות שיש בהם כדי לדכא את המערכת החיסונית ובין היתר נועדו להלחם באויב הבלתי נראה שמא נותר ממנו פליט ושריד.
אבל אין ספק שזהו יום גדול, תחנה ושמה - אנחנו בדרכנו החוצה עם חיוך על הפנים ומסר אחד חשוב בפינו: לעולם אל נתייאש! כמה שהדרך ארוכה ומתישה, קשה וכואבת, נביט קדימה תוך הידיעה המבטיחה והמנחמת שאנחנו בידים הכי טובות והכי נאמנות המובילות ומלוות אותנו תמיד. עם חיוך בלב ואור בעיניים נסלול את הדרך לגאולה.
נכון זה נשמע מליצי ואולי אפילו קשה לקריאה אבל לולא היינו הורים המלווים ילד קטן במאבק ממושך ואכזרי על חייו, שראו ורואים אצלו אור ושמחת חיים דבר יום ביומו, לא הייתי מטריח עצמי לכתוב לכם מילים אלה היוצאות הישר מלב שמח של הורים מאושרים ומלאי תודה לקב"ה.
אז זהו לבינתיים, מבטיח להפגש איתכם עוד בתחנות ביניים כשיהיה לנו מה לספר לכם ולשתף אתכם, עד אז היו ברוכים ושמחים בכל הטוב שהקב"ה נותן בעולמו.
שלכם כמו תמיד באהבה
שירז ושלמה
 |
| "היקמן" יוצא אחרי שירות מסור של כמעט שנה... |
.JPG) |
| אתה ראשון אבל אני שומרת עליך |
.JPG) |
| אימוני כושר מפרכים בבית... |
.JPG) |
| יודע גם לשבת וללמוד... |
.JPG) |
| יחד לאורך כל הדרך |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה